And Moses told it unto Aaron, and to his sons, and unto all the children of Israel.

dhruvaasu tvaasu kSitiSu kSiyanto vy a\smat paashaM varuNo mumocat

trishiirSaaNaM saptarashmiM jaghanvaan tvaaSTrasya cin niH sasRje trito gaaH

If I ascend up into heaven, thou art there: if I make my bed in hell, behold, thou art there.

They gave me also gall for my meat; and in my thirst they gave me vinegar to drink.

tisro divaH pRthiviis tisra invati tribhir vratair abhi no rakSati tmanaa

And upon all the cedars of Lebanon, that are high and lifted up, and upon all the oaks of Bashan,

shRNvantam agniM ghRtapRSTham ukSaNam pRNantaM devam pRNate suviiryam

And he poured of the anointing oil upon Aaron’s head, and anointed him, to sanctify him.

vi vaatajuuto ataseSu tiSThate vRthaa juhuubhiH sRNyaa tuviSvaNiH

stuSe yad vaam pRthivi navyasaa vaca sthaatush ca vayas trivayaa upastire

Salvation belongeth unto the LORD: thy blessing is upon thy people. Selah.

Behold, my terror shall not make thee afraid, neither shall my hand be heavy upon thee.

vishvatra yasminn aa giraH samiiciiH puurviiva gaatur daashat suunRtaayai

He delivereth the poor in his affliction, and openeth their ears in oppression.

וְהִנֵּה֩ עַבְדֵ֨י דָוִ֤ד וְיוֹאָב֙ בָּ֣א מֵֽהַגְּד֔וּד וְשָׁלָ֥ל רָ֖ב עִמָּ֣ם הֵבִ֑יאוּ וְאַבְנֵ֗ר אֵינֶ֤נּוּ עִם־ דָּוִד֙ בְּחֶבְר֔וֹן כִּ֥י שִׁלְּח֖וֹ וַיֵּ֥לֶךְ בְּשָׁלֽוֹם׃

וּמִמֶּ֗גֶד אֶ֚רֶץ וּמְלֹאָ֔הּ וּרְצ֥וֹן שֹׁכְנִ֖י סְנֶ֑ה תָּב֙וֹאתָה֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃

וְיָשַׁבְתָּ֣ בְאֶֽרֶץ־ גֹּ֗שֶׁן וְהָיִ֤יתָ קָרוֹב֙ אֵלַ֔י אַתָּ֕ה וּבָנֶ֖יךָ וּבְנֵ֣י בָנֶ֑יךָ וְצֹאנְךָ֥ וּבְקָרְךָ֖ וְכָל־ אֲשֶׁר־ לָֽךְ׃

ויראו וַיֹּר֨וּ המוראים הַמּוֹרִ֤ים אֶל־ עֲבָדֶ֙ךָ֙ מֵעַ֣ל הַחוֹמָ֔ה וַיָּמ֖וּתוּ מֵעַבְדֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וְגַ֗ם עַבְדְּךָ֛ אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּ֖י מֵֽת׃

בְּכֹ֣ל ׀ אֲשֶׁ֣ר יָצְא֗וּ יַד־ יְהוָה֙ הָיְתָה־ בָּ֣ם לְרָעָ֔ה כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לָהֶ֑ם וַיֵּ֥צֶר לָהֶ֖ם מְאֹֽד׃

αὐτὸ τὸ πνεῦμα συμμαρτυρεῖ τῷ πνεύματι ἡμῶν ὅτι ἐσμὲν τέκνα θεοῦ.

וַיֵּ֨לֶךְ הָאִ֜ישׁ מֵהָעִ֗יר מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה לָג֖וּר בַּאֲשֶׁ֣ר יִמְצָ֑א וַיָּבֹ֧א הַר־ אֶפְרַ֛יִם עַד־ בֵּ֥ית מִיכָ֖ה לַעֲשׂ֥וֹת דַּרְכּֽוֹ׃

καὶ οὐκ ἀπεκρίθη αὐτῷ πρὸς οὐδὲ ἓν ῥῆμα, ὥστε θαυμάζειν τὸν ἡγεμόνα λίαν.

וַיָּשִׂ֣ימוּ לוֹ֩ בַעֲלֵ֨י שְׁכֶ֜ם מְאָרְבִ֗ים עַ֚ל רָאשֵׁ֣י הֶהָרִ֔ים וַיִּגְזְל֗וּ אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁר־ יַעֲבֹ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם בַּדָּ֑רֶךְ וַיֻּגַּ֖ד לַאֲבִימֶֽלֶךְ׃