And they said one to another, Let us make a captain, and let us return into Egypt.

yaabhir dhvasantim puruSantim aavataM taabhir uu Su uutibhir ashvinaa gatam

My fruit is better than gold, yea, than fine gold; and my revenue than choice silver.

The ants are a people not strong, yet they prepare their meat in the summer;

prograam piitiM vRSNa iyarmi satyaam prayai sutasya haryashva tubhyam

endra yaahy upa naH paraavato naayam achaa vidathaaniiva satpatir astaM raajeva satpatiH

So the heathen shall fear the name of the LORD, and all the kings of the earth thy glory.

ayam mitraaya varuNaaya shaMtamaH somo bhuutv avapaaneSv aabhago devo deveSv aabhagaH

And he smote his enemies in the hinder parts: he put them to a perpetual reproach.

Thy testimonies that thou hast commanded are righteous and very faithful.

And Nebuchadnezzar king of Babylon came against the city, and his servants did besiege it.

And if Christ be not risen, then is our preaching vain, and your faith is also vain.

וְעָלְתָ֤ה אַרְמְנֹתֶ֙יהָ֙ סִירִ֔ים קִמּ֥וֹשׂ וָח֖וֹחַ בְּמִבְצָרֶ֑יהָ וְהָיְתָה֙ נְוֵ֣ה תַנִּ֔ים חָצִ֖יר לִבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה׃

מִפְּנֵ֣י רָעָתָ֗ם אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ לְהַכְעִסֵ֔נִי לָלֶ֣כֶת לְקַטֵּ֔ר לַעֲבֹ֖ד לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יְדָע֔וּם הֵ֖מָּה אַתֶּ֥ם וַאֲבֹתֵיכֶֽם׃

וְעָרְכ֗וּ בְּנֵ֤י אַהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים אֵ֚ת הַנְּתָחִ֔ים אֶת־ הָרֹ֖אשׁ וְאֶת־ הַפָּ֑דֶר עַל־ הָעֵצִים֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־ הָאֵ֔שׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־ הַמִּזְבֵּֽחַ׃

Ἦν δὲ ἄνθρωπος ἐκ τῶν Φαρισαίων, Νικόδημος ὄνομα αὐτῷ, ἄρχων τῶν Ἰουδαίων·

וּכְשָׁמְעִי֙ אֶת־ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה קָרַ֥עְתִּי אֶת־ בִּגְדִ֖י וּמְעִילִ֑י וָאֶמְרְטָ֞ה מִשְּׂעַ֤ר רֹאשִׁי֙ וּזְקָנִ֔י וָאֵשְׁבָ֖ה מְשׁוֹמֵֽם׃

וְעָשׂ֥וּ אֲר֖וֹן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אָרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֙צִי֙ רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃

וְאֶת־ הָעָם֮ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹֽבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵי־ עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר וְיִֽירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖ם מְאֹֽד׃

ἡ γὰρ ἁμαρτία ἀφορμὴν λαβοῦσα διὰ τῆς ἐντολῆς ἐξηπάτησέν με καὶ διʼ αὐτῆς ἀπέκτεινεν.

וְנָתַתִּ֨י אֶת־ נִקְמָתִ֜י בֶּאֱד֗וֹם בְּיַד֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעָשׂ֣וּ בֶאֱד֔וֹם כְּאַפִּ֖י וְכַחֲמָתִ֑י וְיָֽדְעוּ֙ אֶת־ נִקְמָתִ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃

קַ֣ח אֶת־ הַלְוִיִּ֗ם תַּ֤חַת כָּל־ בְּכוֹר֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־ בֶּהֱמַ֥ת הַלְוִיִּ֖ם תַּ֣חַת בְּהֶמְתָּ֑ם וְהָיוּ־ לִ֥י הַלְוִיִּ֖ם אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

οἱ οὖν Ἰουδαῖοι ἐζήτουν αὐτὸν ἐν τῇ ἑορτῇ καὶ ἔλεγον· Ποῦ ἐστιν ἐκεῖνος;

וַיְהִ֞י כְּשָׁמְעִ֣י ׀ אֶת־ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה יָשַׁ֙בְתִּי֙ וָֽאֶבְכֶּ֔ה וָאֶתְאַבְּלָ֖ה יָמִ֑ים וָֽאֱהִ֥י צָם֙ וּמִתְפַּלֵּ֔ל לִפְנֵ֖י אֱלֹהֵ֥י הַשָּׁמָֽיִם׃