Though his excellency mount up to the heavens, and his head reach unto the clouds;

Because I delivered the poor that cried, and the fatherless, and him that had none to help him.

Then are they glad because they be quiet; so he bringeth them unto their desired haven.

And the king said unto him, Turn aside, and stand here. And he turned aside, and stood still.

To hear the groaning of the prisoner; to loose those that are appointed to death;

Behold, my servant shall deal prudently, he shall be exalted and extolled, and be very high.

They shall not be ashamed in the evil time: and in the days of famine they shall be satisfied.

Let Israel rejoice in him that made him: let the children of Zion be joyful in their King.

Simon Peter saith unto him, Lord, not my feet only, but also my hands and my head.

padyaa vaste pururuupaa vapuuMSy uurdhvaa tasthau tryaviM rerihaaNaa

וְגַם־ אֲנִי֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם נִקְי֤וֹן שִׁנַּ֙יִם֙ בְּכָל־ עָ֣רֵיכֶ֔ם וְחֹ֣סֶר לֶ֔חֶם בְּכֹ֖ל מְקוֹמֹֽתֵיכֶ֑ם וְלֹֽא־ שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־ יְהוָֽה׃

אֹ֣רֶךְ הָאֻלָ֞ם עֶשְׂרִ֣ים אַמָּ֗ה וְרֹ֙חַב֙ עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה אַמָּ֔ה וּבַֽמַּעֲל֔וֹת אֲשֶׁ֥ר יַעֲל֖וּ אֵלָ֑יו וְעַמֻּדִים֙ אֶל־ הָ֣אֵילִ֔ים אֶחָ֥ד מִפֹּ֖ה וְאֶחָ֥ד מִפֹּֽה׃

וְשַׁבְתָּ֞ עַד־ יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־ אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם אַתָּ֣ה וּבָנֶ֔יךָ בְּכָל־ לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־ נַפְשֶֽׁךָ׃

וַיְצַ֨ו שָׁא֜וּל אֶת־ עֲבָדָ֗ו דַּבְּר֨וּ אֶל־ דָּוִ֤ד בַּלָּט֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֨ה חָפֵ֤ץ בְּךָ֙ הַמֶּ֔לֶךְ וְכָל־ עֲבָדָ֖יו אֲהֵב֑וּךָ וְעַתָּ֖ה הִתְחַתֵּ֥ן בַּמֶּֽלֶךְ׃

यज्ञे तपसि दाने च स्थितिः सदिति चोच्यते । कर्म चैव तदर्थीयं सदित्येवाभिधीयते

וַיְהִ֤י יִצְחָק֙ בֶּן־ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּקַחְתּ֣וֹ אֶת־ רִבְקָ֗ה בַּת־ בְּתוּאֵל֙ הֽ͏ָאֲרַמִּ֔י מִפַּדַּ֖ן אֲרָ֑ם אֲח֛וֹת לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃

יְשַׁלֵּ֥ם יְהוָ֖ה פָּעֳלֵ֑ךְ וּתְהִ֨י מַשְׂכֻּרְתֵּ֜ךְ שְׁלֵמָ֗ה מֵעִ֤ם יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־ בָּ֖את לַחֲס֥וֹת תַּֽחַת־ כְּנָפָֽיו׃

וְאֵ֨ין אֲנִ֜י וְאַחַ֣י וּנְעָרַ֗י וְאַנְשֵׁ֤י הַמִּשְׁמָר֙ אֲשֶׁ֣ר אַחֲרַ֔י אֵין־ אֲנַ֥חְנוּ פֹשְׁטִ֖ים בְּגָדֵ֑ינוּ אִ֖ישׁ שִׁלְח֥וֹ הַמָּֽיִם׃

וֽ͏ַיְהִי֙ בַּשְּׁבִעִ֔ית וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּה־ עָ֛ב קְטַנָּ֥ה כְּכַף־ אִ֖ישׁ עֹלָ֣ה מִיָּ֑ם וַיֹּ֗אמֶר עֲלֵ֨ה אֱמֹ֤ר אֶל־ אַחְאָב֙ אֱסֹ֣ר וָרֵ֔ד וְלֹ֥א יַעַצָרְכָ֖ה הַגָּֽשֶׁם׃

ויבו וַיָּב֨וֹא יָרָבְעָ֧ם וְכָל־ הָעָ֛ם אֶל־ רְחַבְעָ֖ם בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לֵאמֹ֔ר שׁ֥וּבוּ אֵלַ֖י בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִישִֽׁי׃

וַיַּ֨עַל כַּיּוֹנֵ֜ק לְפָנָ֗יו וְכַשֹּׁ֙רֶשׁ֙ מֵאֶ֣רֶץ צִיָּ֔ה לֹא־ תֹ֥אַר ל֖וֹ וְלֹ֣א הָדָ֑ר וְנִרְאֵ֥הוּ וְלֹֽא־ מַרְאֶ֖ה וְנֶחְמְדֵֽהוּ׃

וְנָתַ֧ן אֶֽת־ הַקְּטֹ֛רֶת עַל־ הָאֵ֖שׁ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְכִסָּ֣ה ׀ עֲנַ֣ן הַקְּטֹ֗רֶת אֶת־ הַכַּפֹּ֛רֶת אֲשֶׁ֥ר עַל־ הָעֵד֖וּת וְלֹ֥א יָמֽוּת׃

וְכִֽי־ יִגַּ֨ח שׁ֥וֹר אֶת־ אִ֛ישׁ א֥וֹ אֶת־ אִשָּׁ֖ה וָמֵ֑ת סָק֨וֹל יִסָּקֵ֜ל הַשּׁ֗וֹר וְלֹ֤א יֵאָכֵל֙ אֶת־ בְּשָׂר֔וֹ וּבַ֥עַל הַשּׁ֖וֹר נָקִֽי׃

पश्य मे पार्थ रूपाणि शतशोऽथ सहस्रशः । नानाविधानि दिव्यानि नानावर्णाकृतीनि च