He delighteth not in the strength of the horse: he taketh not pleasure in the legs of a man.

And Saul spake to Jonathan his son, and to all his servants, that they should kill David.

The mountains shall bring peace to the people, and the little hills, by righteousness.

ni Suu namaatimatiM kayasya cit tejiSThaabhir araNibhir notibhir ugraabhir ugrotibhiH

And Lamech lived after he begat Noah five hundred ninety and five years, and begat sons and daughters:

Judge me, O LORD my God, according to thy righteousness; and let them not rejoice over me.

And smote all the firstborn in Egypt; the chief of their strength in the tabernacles of Ham:

कच्चिन्नोभयविभ्रष्टश्छिन्नाभ्रमिव नश्यति । अप्रतिष्ठो महाबाहो विमूढो ब्रह्मणः पथि

הֵ֣ן כֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֤ר מָצָ֙אנוּ֙ בְּפִ֣י אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ הֱשִׁיבֹ֥נוּ אֵלֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאֵ֗יךְ נִגְנֹב֙ מִבֵּ֣ית אֲדֹנֶ֔יךָ כֶּ֖סֶף א֥וֹ זָהָֽב׃

गाण्डीवं स्रंसते हस्तात्त्वक्चैव परिदह्यते । न च शक्नोम्यवस्थातुं भ्रमतीव च मे मनः

וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יִֽקַּֽח־ לוֹ֙ שְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים א֥וֹ שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יוֹנָ֑ה וּבָ֣א ׀ לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה אֶל־ פֶּ֙תַח֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּנְתָנָ֖ם אֶל־ הַכֹּהֵֽן׃

וַיֹּ֣אמֶר אֶל־ כָּל־ יִשְׂרָאֵ֗ל אַתֶּם֙ תִּֽהְיוּ֙ לְעֵ֣בֶר אֶחָ֔ד וַֽאֲנִי֙ וְיוֹנָתָ֣ן בְּנִ֔י נִהְיֶ֖ה לְעֵ֣בֶר אֶחָ֑ד וַיֹּאמְר֤וּ הָעָם֙ אֶל־ שָׁא֔וּל הַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖י...

समः शत्रौ च मित्रे च तथा मानपमानयोः । शीतोष्णसुखदुःखेषु समः सङ्गविवर्जितः

וַיְפַתַּ֤ח עַל־ הַלֻּחֹת֙ יְדֹתֶ֔יהָ וְעַל֙ ומסגרתיה מִסְגְּרֹתֶ֔יהָ כְּרוּבִ֖ים אֲרָי֣וֹת וְתִמֹרֹ֑ת כְּמַֽעַר־ אִ֥ישׁ וְלֹי֖וֹת סָבִֽיב׃

ὅτι ἡρπάγη εἰς τὸν παράδεισον καὶ ἤκουσεν ἄρρητα ῥήματα ἃ οὐκ ἐξὸν ἀνθρώπῳ λαλῆσαι.

וַתִּפְתַּ֨ח הָאָ֜רֶץ אֶת־ פִּ֗יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֛ם וְאֶת־ קֹ֖רַח בְּמ֣וֹת הָעֵדָ֑ה בַּאֲכֹ֣ל הָאֵ֗שׁ אֵ֣ת חֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ וַיִּהְי֖וּ לְנֵֽס׃

וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־ נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כָּל־ הֽ͏ַחַיָּה֙ וְאֶת־ כָּל־ הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָ֑ה וַיַּעֲבֵ֨ר אֱלֹהִ֥ים ר֙וּחַ֙ עַל־ הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם׃

וּמֵֽרָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת נָֽתְנוּ֙ לְאוֹצַ֣ר הַמְּלָאכָ֔ה זָהָ֕ב דַּרְכְּמוֹנִ֖ים שְׁתֵּ֣י רִבּ֑וֹת וְכֶ֕סֶף מָנִ֖ים אַלְפַּ֥יִם וּמָאתָֽיִם׃

עַל־ פִּי֩ אַהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו תִּהְיֶ֗ה כָּל־ עֲבֹדַת֙ בְּנֵ֣י הַגֵּרְשֻׁנִּ֔י לְכָל־ מַשָּׂאָ֔ם וּלְכֹ֖ל עֲבֹדָתָ֑ם וּפְקַדְתֶּ֤ם עֲלֵהֶם֙ בְּמִשְׁמֶ֔רֶת אֵ֖ת כָּל־ מַשָּׂאָֽם׃

הִכְרַ֣תִּי גוֹיִ֗ם נָשַׁ֙מּוּ֙ פִּנּוֹתָ֔ם הֶחֱרַ֥בְתִּי חֽוּצוֹתָ֖ם מִבְּלִ֣י עוֹבֵ֑ר נִצְדּ֧וּ עָרֵיהֶ֛ם מִבְּלִי־ אִ֖ישׁ מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃

וַיֵּצֵ֤א יוֹנָה֙ מִן־ הָעִ֔יר וַיֵּ֖שֶׁב מִקֶּ֣דֶם לָעִ֑יר וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ שָׁ֜ם סֻכָּ֗ה וַיֵּ֤שֶׁב תַּחְתֶּ֙יהָ֙ בַּצֵּ֔ל עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר יִרְאֶ֔ה מַה־ יִּהְיֶ֖ה בָּעִֽיר׃

נִמְצְא֤וּ דְבָרֶ֙יךָ֙ וָאֹ֣כְלֵ֔ם וַיְהִ֤י דבריך דְבָֽרְךָ֙ לִ֔י לְשָׂשׂ֖וֹן וּלְשִׂמְחַ֣ת לְבָבִ֑י כִּֽי־ נִקְרָ֤א שִׁמְךָ֙ עָלַ֔י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י צְבָאֽוֹת׃

וּמִמַּטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֗י אֶת־ קֶ֤דֶשׁ בַּגָּלִיל֙ וְאֶת־ מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־ חַמּ֖וֹן וְאֶת־ מִגְרָשֶׁ֑יהָ וְאֶת־ קִרְיָתַ֖יִם וְאֶת־ מִגְרָשֶֽׁיהָ׃

अभ्यासयोगयुक्तेन चेतसा नान्यगामिना । परमं पुरुषं दिव्यं याति पार्थानुचिन्तयन्